החלטה בתיק בר"ע 29052-10-12

1.                 לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 21.9.12 (השופטת יפה שטיין; ב"ל 37104-03-12), בה נדחתה בקשת המבקש למתן צו לעיון וגילוי במסמכים.

הרקע לבקשה

2.                 ביום 28.4.11 הגיש המבקש תביעה למשיב (להלן - המוסד) לקבלת גמלת הבטחת הכנסה. במכתב מיום 5.6.11 קיבל המוסד את תביעת המבקש והוא החל לקבל את גמלת הבטחת ההכנסה מחודש 3/11.

3.                 בהמשך ביקשו גורמי החקירה במוסד להשלים בדיקות וחקירות הנוגעות לתביעתו של המבקש, אולם המבקש הודיע כי אינו מעוניין בהמשך החקירה וביקש לבטל את תביעתו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה. כפועל יוצא מכך, הודיע המוסד למשיב ביום 13.9.11 כי  זכאותו להבטחת הכנסה הופסקה מחודש 9/11 וכי הוא שומר לעצמו את הזכות לברר שלילת זכאות באופן רטרואקטיבי אם יתגלה מידע חדש בקשר לכך. במכתב מיום 4.3.12 הודיע המוסד כי הוחלט לשלול את זכאותו של המשיב להבטחת הכנסה רטרואקטיבית מחודש 3/11, ובהתאם לכך יווצר למבקש חוב בחשבונו.

4.                 לאור הודעת המוסד מיום 4.3.12 הגיש המבקש תביעה לבית הדין האזורי, במסגרתה טען כי אין בהחלטת המוסד, השוללת את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה, כל הצדק סביר. בנוסף טען כי ההחלטה אינה מנומקת ואינה מבוססת על החוק, ועל כן דינה להתבטל.

5.                 במסגרת דיון קדם שהתקיים ביום 30.5.12 נקבעו המוסכמות והפלוגתאות  ובאת כוח המבקש הצהירה לפרוטוקול כי "היא שומרת על זכותה להוסיף טענה נוספת לגבי סבירות והגינות החקירות" שבוצעו בעניינו של המבקש. בהחלטה מאותו יום הורה בית הדין לצדדים על הגשת העדויות הראשיות ותצהירים והמועד להגשתם.

6.                 ביום 15.7.12 הגיש המבקש בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים. במסגרת בקשתו טען המבקש כי המוסד העביר לעיונו דף אחד בלבד מחקירתו של המבקש, בו צוין כי הוא מסכים לביטול תביעתו וזכאותו לגמלה; מעבר לכך לא גולה כל חומר נוסף וזאת עקב סירובו של המוסד לגלות חומר חקירות שלא הושלמו; אין כל בסיס חוקי לסירוב  המוסד לגלות מסמכים מתיק המבקש בכלל ואת חומר החקירה בפרט; המוסד לא הצביע על חריג בדין המאפשר לו לסטות מכלל הגילוי המוקדם ואשר מצדיק פגיעה בזכותו הדיונית של המבקש להוכחת תביעתו; סירוב המוסד חסר כל בסיס לאור העובדה שהמחלוקת בתיק נוגעת לשאלת חוסר שיתוף פעולה, שהתשובה עליה מצויה בחומר החקירה המבוקש; אין כל חשש מפני "יצירת" ראיות חדשות שתהינה רלוונטיות לתובענה; זכות המבקש לשקול הוספת פלוגתא לגבי סבירות והגינות החקירות נמנעת עקב סירוב המוסד.

7.                 המוסד בתגובתו טען כי תביעתו של המבקש הוגשה בעקבות חוב שנוצר לו וחומרי החקירה בעניין זה הועברו לידי בא כוח המבקש כמקובל; אין כל הצדקה להעביר למבקש את חומר החקירה הנוגע לשאלת עצם זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה, שכן חקירות אלה טרם הגיעו למיצוי והן חלקיות בלבד; העברת חומר חקירה חלקי מהווה פגיעה חמורה בזכותו המוקנית של המוסד על פי החוק לבדוק זכאותם של תובעים גמלאות; לאור העובדה שהמחלוקת נוגעת לחוב שנוצר עקב ביטול תביעת המבקש לגמלה, אין כל רלוונטיות בחקירות הנוגעות לזכאותו לגמלה וממילא אין כל חובה או צורך בהעברתם, ודאי כאשר הן חלקיות בלבד.

החלטת בית הדין האזורי

8.                 בהחלטה מיום 21.9.12 דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקש לגילוי ועיון במסמכים.. בית הדין קבע כי לאור העובדה שמדובר בתביעה שעניינה חוב שנוצר למבקש עקב בקשתו להפסיק את החקירות בעניינו ולבטל את התביעה שהגיש, הרי שאין רלוונטיות לחקירות הנוגעות לשאלת עצם הזכאות לגמלה, מששאלה זו אינה עומדת לדיון; שאלת חוסר שיתוף הפעולה אינה רלוונטית לחקירות שבוצעו;  לאור העובדה כי אין מחלוקת שהחקירות מטעם המוסד הופסקו לבקשת המבקש, הרי שאין מקום להורות על העברת חומר חקירה חלקי. בנוסף נקבע כי כיוון שאין מקום בשלב בו נמצא ההליך להורות על הוספת פלוגתא נוספת, הרי שהחלטת בית הדין בעניין הגשת התצהירים תעמוד בעינה.

החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שלפני.

נימוקי הבקשה

9.                 בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על עיקר טענותיו בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ומוסיף כי החלטת בית הדין פוגעת בזכותו הדיונית להוכיח את טענתו בעניין שיתוף הפעולה, שכן הראיות הדרושות לצורך הרמת נטל ההוכחה בעניין זה מצויות בידי המוסד; לא ניתן לרפא פגם זה בערעור על פסק הדין בשל האיסור להביא ראיות חדשות בשלב הערעור; בדחיית הבקשה נפגעה זכותו של המבקש לשקול הוספת פלוגתא בשאלת הסבירות והגינות החקירות, ולהוכיח את טענתו שביטול התביעה לגמלה נגרם כתוצאה מפעולה בלתי סבירה של המוסד בדרך ביצוע החקירה; למוסד יש יתרון דיוני בלתי סביר, שכן כל חומר הראיות שהיה יכול לשמש נגדו נמצא ברשותו; על פי הפסיקה ניתנה פרשנות מרחיבה בכל הנוגע לגילוי מסמכים ועל כן שגה בית כאשר פירש את רלוונטיות חומר החקירה באופן מצומצם.

הכרעה

10.             לאחר עיון בטענות המבקש ובכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי לבקש את תגובת המשיב וזאת מן הטעמים הבאים:

א.     כלל הוא כי  מקום בו מבקש בעל דין צו לגילוי ועיון במסמכים, השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין, בראש ובראשונה, היא מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. החלטה שעניינה מתן צו לגילוי מסמכים כמו גם היקף הגילוי, נתונה לשיקול דעתה של הערכאה בפניה מתנהל ההליך. ערכאת הערעור אינה מתערבת ככלל בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בעניין זה, אלא מקום בו ההחלטה מופרכת על פניה . לא מצאתי כי המקרה שלפני הוא מקרה המצדיק חריגה מן הכלל.

ב.      לגופו של עניין, לא מצאתי כי יש בהחלטת בית הדין האזורי טעות משפטית או אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור בשלב זה. כאמור, תביעת המבקש נוגעת לחוב שנוצר עקב בקשתו להפסיק את החקירות בעניינו וחזרתו מתביעתו לגמלת הבטחת הכנסה. על כן  חומר החקירה שהתבקש גילויו אינו רלוונטי כלל למחלוקת שבין הצדדים, שכן הוא מתייחס לשאלת עצם זכאותו של המבקש לגמלת הבטחת הכנסה, וזו אינה עומדת כלל לדיון.

ג.      טענתו של המבקש בכל הנוגע לזכותו להוספת פלוגתא בשאלת הסבירות והגינות החקירות - דינה להידחות. הפלוגתאות בתיק נקבעו במסגרת דיון הקדם שהתקיים ביום 30.5.12, והוספת פלוגתא טעונה אישורו של בית הדין, ככל שימצא בה רלוונטיות למחלוקת. לאור העובדה כי אין בחומר החקירה המבוקש כל רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים ובהעדר אישור להוספת פלוגתאות המשנות את תוצאות מבחן "הרלוונטיות" הרי שדין הבקשה להידחות.

11.             סוף דבר - הבקשה נדחית. הואיל ולא נתבקשה תגובה לבקשה אין צו להוצאות.